עשרת הדיברות לזאטוטים בני שנתיים ומעלה

עשרת הדיברות לזאטוטים הקטנים, כי גם הם צריכים חוקים וגבולות – זכור את יום השבת לקודשו ושאר הדיברות מעולם לא היה אטרקטיביים יותר להורים!

אנחנו אוהבים אותם והם כל העולם שלנו אבל גם לזאטוטים הקטנים שלנו צריכים להיות גבולות וחוקים. אז עזבו את פרופסור רולידר ואת סופר נני, אם היהדות הצליחה להגדיר את כל החוקים שבני ישראל צריכים בעזרת רשימה קצרה ופשוטה, אין שום סיבה שעשרת הדיברות הללו לא יתאימו לילדים בני שנתיים ומעלה. להלן הדיברות:

אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם

"רק שיהיה ברור, בזכותי אתה פה על הספה רואה בפעם הרביעית את מלך האריות! אני המפרנס, המחתל, המאכיל ואני גם הוצאתי אותך מהרחם! טוב, לא אני, זו הייתה אימא שלך, אבל עדיין, אני הכנסתי אותה להריון! הבנת?! אז כל מה שאני אומר קדוש! לא לא לא מאמי… לא לבכות… ששש… אימא באה… ששש! כלום כלום… לא עשינו כלום… רואים דו-די-דו בשקט ושלווה…"

לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה

אני יודע שאתה אוהב את הדוד חיים, יובל המבולבל ואת מיכל הקטנה אבל הם לא ניקו לך את התחת אפילו פעם אחת מאז שנולדת, הם לא רצו אתך למיון כשבלעת את הצרור מפתחות ולא למדו כל הלילה את יסודות הכדורגל כדי להסביר לך אחר כך איך משחקים בגן הציבורי – אז כל מה שאני רוצה זה שתאהב אותי לפני כולם, לפני הסלבריטיז ולפני הכוכבים, כי אני תמיד אהיה פה בשבילך – גם כשהטלוויזיה תכבה.

זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ

זה דיבר חשוב מאוד, וזה אומר שלא קמים יותר בשש בבוקר ביום שבת! תן לנו לישון! זה לא יכול להיות שצריך לגרד אותך מהמיטה באמצע השבוע אבל ביום שבת אתה מתייצב ליד המיטה, דוחף לי עט נובע לעין ובוכה שאתה כבר לא עייף! חוק זה חוק!

כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ

"הילד לא יתבכיין כשאבא מבקש שיכבדו אותו בביס מהארטיק, מובן?! כי כשהילד יחליט אחרי הצבא להיזרק בפרו ולעשן פטריות, אבא יממן לו את זה… וכשהילד יחליט ללמוד הנדסת בוטניקה ובשנה שלישית יתחרט וילך ללמוד הסמכה לקאוצ׳ינג בשיטת אירובי-זומבה, אבא יממן גם את זה… למה?!?? כי זה מה שאבא עושה! בדיוק כמו שהוא מימן לך את הארטיק מגנום הזה ושעלה לו כמו כליה! אז עכשיו, אני מצפה לקצת הוקרת תודה, ותכבד אותי ואת אימא כבר בביס קיבינימט!!!!!!@@@״

לֹא תִרְצָח

נא לא להרוס את הצעצועים שאנחנו קונים לך, גם ככה הם עלו מחיר מופקע אז לפחות תשאיר אותם שלמים כדי שגם אחותך הקטנה תוכל לשחק בהם. אז מה עם זה ערכת בנייה והיא אוהבת לשחק בבובות, אנחנו בעד שוויון וחיסכון, אז תסיים בבקשה את החנוכת בית של קן וברבי ותחזיר את הכל למקום.

לֹא תִנְאָף

אם אתה אוהב את תובל מהגן אתה לא תלך מאחורי הגב שלה לשחק עם גאיה, הבנת? זה גם מעליב, וגם אבא של גאיה חופר, וכל פעם שאני יורד אתך לנדנדות בגינה הוא מנסה לשכנע אותי להיכנס לקבוצת רכישה של אדמת מינהל בגבעת אולגה.

לֹא תִגְנֹב

לא תגנוב ולא תיקח דברים שלא שלך ולא משנה כמה אתה זקוק להם, מובן?! עכשיו תסתובב ותבדוק שהשומר לא מגיע כי אבא הולך להכניס עוד קצת שוקולדות לכיסים מהמעבר של הסופרמרקט.

לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר

אסור לשקר. נקודה. במיוחד לא לאבא, אל תפחד לבוא ולהתוודות על כל דבר, גם אם מה שאתה רוצה להגיד מאוד נורא, וגם אם אכעס, אני תמיד אוהב אותך, טוב פשוש? לעומת זאת, לאימא, לא חייב להגיד הכל. ואם היא תשאל איפה הכד חרס שסבתא קנתה לפסח תגיד שאתה לא יודע, ואם היא בכל זאת תלחץ אז תגיד שנראה לך שהעוזרת בית שמה עליו עין.

לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ.

זה שיש את הצעצוע הזה לכל הילדים בגן זה לא אומר שגם אני צריך לקנות לך את זה, אנחנו קונים מה שאנחנו צריכים ולא רק מה שאנחנו רוצים, הבנת חמודי? עכשיו תן לאבא קצת שקט, הוא בדיוק מחליט אם לקנות אייפאד עם 32 ג'יגה או עם 64 ג'יגה. מווואהאהאהאהא!!!!

צילום:Ian Schofield, ברשיון CC.