יומני הנסיך – תינוק בן שנה בוחר קריירה

הנסיך בן שנה. כבר לא ילד. והוא מחליט לצאת מהבית ולמצוא עבודה. מגוון רחב של מקצועות פרושים לפניו והוא מחליט למרוד בהוריו ולא לבחור במשרות בזויות כמו הייטק ועריכת דין.

יומני הנסיך, השנה 2016, והגיע הזמן שאתארגן על החיים שלי. אין מה לעשות, אני כבר יותר מדי זמן בבית הזה והגיע הזמן שאצא לחפש לעצמי חיים חדשים. בינינו, אני בן שנה, אני כבר לא ילד. אני חייב למצוא כבר עבודה. הקורות חיים שלי מאוד מרשימים ביחס לתינוק: אני כבר יודע ללכת, פחות או יותר חוץ מנפילה והתהפכות פה ושם. אני יודע לומר "אבא", "אמא" ואפילו איפה האור. אתם מבינים? איפה האור אני יודע! הוא שם למעלה! ולא הרבה יודעים את זה! אפילו איך עושה ג'ירפה אני יודע! – אני חושב שאני מוכן לשלב הבא בחיי.

אז שלב ראשון זה לחפש עבודה. הרי מישהו צריך לשלם על כל החיתולים והמטרנה. כן, אני יודע שאני צריך להפסיק עם המטרנה. אבל אין מה לעשות – זה הקפה של הבוקר שלי. גם האחות מטיפת חלב כבר העירה לי פעם אחת. אמרה שאין צורך בזה ושאני כבר יכול לאכול הכל. נו באמת, קל לה להגיד כשעל השולחן שלה מונח ספל קפה חם ובפלה בטעם לימון. בואי נראה אותה מסתדרת עם ההורים שלי בלי קפה על הבוקר ואחר כך שתתחיל לחלק עצות, טוב?

ואם כבר הולכים על פן האומנותי, אז למה שלא אלך להיות צייר? ארוחת ערב אחת מספיקה לעשות כמה וכמה יצירות אומנות על הקירות, על הספה ועל שלומציון הכלבה. אני אמן גראנג', אני מצייר ומפסל מחומרים טבעיים בלבד – כבר היום אני יכול להגיד שקוטג' יותר מתאים לקיר מאשר גבינה צפתית, ומריחת קטשופ על הספה תעשה מראה אסתטי יותר אבל דבש יישאר שם לנצח.

אולי בכלל כדאי לי להיות דיקטטור. לעשות הפיכות צבאיות ולשלוט על עמים שלמים. זה לא נראה לי בעיה קשה כל כך, כל מה שצריך בשביל להשליט סדר באוכלוסייה הוא לגזול מהם את שעות השינה ולבכות ולצרוח בדיוק בחלקים המותחים בסרט. העם יעשה הכל רק בשביל שאפסיק – אבא ואמא שלי טרוטי העיניים הם דוגמא חיה לכך.

או אולי אהיה מוביל מהפכה חברתית? מי כמוני יודע שאף אחד לא יכול להכניס אותי למקלחת ללא מאבק עיקש. ואחרי שאני בפנים, גם אף אחד לא יוציא אותי משם! פרידום אני זועק, פרידום!! לא בכדי סבתא תמיד לוחשת שבדמי זורם דם של ז'אן דארק. אני לא אתרטב לחינם, גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא מהשידת החתלה.

אין ספק שזה מאוד קשה למצוא קריירה, יש כל כך הרבה אפשרויות והבחירה לא קלה בכלל. אני מקווה שבסוף לא אכנע ואלך ללמוד מה שההורים שלי רוצים בשבילי. הרי, אני לא רוצה להתעורר בגיל שנתיים ולגלות שפספסתי את כל החיים שלי בעבודות בזויות כמו הייטק או עריכת דין.  אני צריך לממש את הפוטנציאל שלי, את האני האמיתי שלי. כולם יכולים להשתלב בעבודה משרדית, אבל לאף אחד אין את הכישרון להכניס שני מוצצים לפה בבת אחת – אין ספק שנולדתי לגדולות!

אני אהיה חזק. אני לא אכנע לדעות הקדומות של החברה ואעמוד איתן מול התנגדויות. אני יודע שההורים שלי רוצים רק את הטוב בשבילי אבל יש גבול, אני חושב שאבא שלי כל כך מקובע במקצוע שהוא בחר בשבילי, שנראה שהוא אפילו רוצה שאוציא כבר עכשיו את הרישיון של הרכב הכבד בשביל העבודה. למה אני חושב שהוא רוצה להוציא לי רישיון כזה? זה פשוט מאוד – כי כל פעם שאבא פותח את החיתול כדי להחליף לי קקי הוא צועק: ״פייי מה זה? מה, אתה נהג משאית?!״.

צילום:Classic Film, ברשיון CC.