"סקס לזירוז לידה? מי הגבר שיסרב לדיל הזה?!"

הניתוח הקיסרי כבר הוזמן מראש מפאת עובר עם ראש גדול, אבל אשתי לא מתייאשת. היא רוצה טבעי, ואני נאלץ לזרום. אחרי דיקור ושיאצו – המסקנה ברורה: צריך לעשות סקס. מי לא יסכים לפרס שכזה?

הראש של העובר גדול, כנראה זה מהגנים שלי, בגלל שאני מגיע ממשפחה של חכמים. או סתם משפחה של אנשים עם ראש בגודל של אבטיח. בכל מקרה, בגלל הראש הזה קבעו לנו ניתוח קיסרי לעוד כמה ימים וההיסטריה הנשית בבית בשיאה. אהבת חיי החליטה שהיא לא רוצה שיפתחו לה את הבטן ולכן החלה להיפגש עם כל מי שאפשר בשביל לזרז את הלידה לפני התאריך המיועד. ואני כמובן, בתפקיד הנהג. הסעתי אותה לשיאצו, דיקור סיני, מסאג', מסאג' אבנים חמות, קורא בקפה, קורא בכף היד וקורא בעיתון. אצל כל מי שיכל לזרז ולכוון את הקטנצ'יק לכיוון היציאה היינו. שום דבר לא עזר.

מיואשים ועייפים הגענו לסרג'. סרג' הוא הילר. או שקרן, תלוי איך מסתכלים על זה. סרג' ניחן בכוחות ריפוי ותקשור והוא מתכוון לתקשר עם אבות אבותיו שחגים מעלה בשמיים בשביל שהם יועילו בטובם להגיד לעובר "קדימה, איידה, החוצה!". לא הבנתי למה לתקשר עם רוחות ולעשות טלפון שבור במקום שפשוט יתקשר עם העובר עצמו, אבל הנחתי שהתהיות שלי לא יתקבלו בברכה, וגם ככה רציתי לשמור על יחסים טובים עם סרג' כי חשבתי שאולי בסוף הטיפול הוא יעשה לי ג'סטה ויעלה את בן גוריון על הקו.

בסוף התייאשתי ונרדמתי בתוך הפוף בתנוחת עובר. "לגשת לשטוף גוף!" ציווה סרג' בצעקה והעיר אותי משינה מתוקה. אהבת חיי פנתה למקלחת והשאירה את שנינו לבד. סרג' הסתובב לכיווני והתקרב. הוא נעמד מעליי תוך כדי שאני מתחיל להתעורר ונע בחוסר נוחות בתוך הפוף, מנסה לצאת ללא הצלחה. "ניסיתם מין?!" שאל והושיט יד לחה משמן כדי להרים אותי. "סליחה?!" עכשיו התעוררתי לגמרי. "מין. משגל. הרבעה. ניסיתם?" שאל שוב בחוסר סבלנות. "אם לא היינו עושים מין לא היה לנו מה לזרז, לא?" ניסיתי להתבדח אבל הוא לא צחק. סרג' גלגל עינוי ונשם עמוקות. הוא התחיל להסביר שאומנם הרוחות שלו עזרו לזירוז ורוב הסיכויים שזה יעשה את העבודה אבל בכל זאת כדאי לנו לנסות סקס. והרבה סקס. מסתבר שזה מזרז את הלידה. מי היה מאמין שהיקום יהיה כל כך נדיב איתנו הגברים וייתן לנו גישה בלתי מוגבלת לסקס ואף ימליץ על כך לנשים. סרג' הסביר שצריך לעשות את זה כמה פעמים ביום במשך כמה ימים בכדי שהזירוז יצליח. רציתי לנשק אותו! מי לא היה מסכים לדיל כזה?! עם הריון, בלי הריון, זה ממש לא חשוב, מבחינתי באוויר, בים וביבשה! "סוף כל סוף יוצא לי  משהו מההריון הזה!" צהלתי, סרג' קימט את מצחו ונראה כעוס "וגם תינוק כמובן… גם תינוק ייצא מזה… זה הכי טוב…" ניסיתי להרגיע אותו ללא הצלחה.

בבוז גדול לקח אותי סרג' בידו המשומנת לכיוון ארון גדול והחל להעמיס עליי מיני קטורות ונרות לריכוך האווירה בחדר השינה בשביל ליל המשגלים. "אתה שם את הנר חצי שעה לפני משגל, כן?" אמר והוסיף "יש לעשות מסאג' על גופה של אישה. אחר כך קטורת. לפזר עלים. גם בושם. לשים מוסיקה. ללחוש באוזן מילות של אהבה. יש? גיטרה יודע? נגן לה רומנטיקה" הוא המשיך והוסיף עוד ועוד ועוד משימות על גבי משימות ואני התחלתי לראות איך מהוראות לליל אהבה זה נהפך להיות הוראות התקנה של שידה באיקאה. ואני לתומי בכלל חשבתי שכל מה שצריך לעשות בשביל סקס זה לכבות את האור. התעייפתי. השעה היתה כבר שמונה בערב. צריך לשחרר את הבייביסיטר, להכין ארוחת ערב, לקלח את הילדה, להוריד את הכלב, להוריד את הזבל, לשים כלים במדיח, לשים כביסה במכונה, לקפל כביסה ועם כל זה עדיין לנסות להספיק לראות איזה שיר או שניים ב-"כוכב הבא". עם כל הכבוד למתנה הזו, לא תודה. הדבר היחידי שאני אהיה מוכן לעשות בחדר השינה אחרי כל זה, זה להיכנס למיטה, להסתובב ולחבק את הקיר.

הסתכלתי על סרג' והושטתי לו את ידי, הוא לחץ את ידי בתגובה ואז אמרתי "יש סיכוי שאתה קורא לבן גוריון לרגע?".

צילום: Howard Galicia, ברשיון CC.