יומני הנסיך – למה תינוקות לא רוצים לישון בלילה

אתם מנענעים את התינוק הקטן על הידיים, שרים לו שירים, מתחננים ובוכים והוא עדיין לא נרדם. מתוסכלים?! – הנסיך הקטן בא לסכם למה זה קורה ומה הפתרון שיחזיר בחזרה את השלווה הביתה.

יומני הנסיך, השנה היא 2015, ואני שוכב במיטה על הגב כמו מקק ואין שום סיכוי שאני מצליח להתהפך בחזרה. אמא שלי, הדובה הגדולה, הניחה אותי כרגע ויצאה מהחדר. חשוך פה. אני עייף, מכורבל ולועס להנאתי את האוזן של הדובי שלי, טוביה. אני חושב שהצעד ההגיוני הבא יהיה פשוט להתחיל לצרוח בקולי קולות. זה כל כך ברור שאני אצרח שאני לא מבין למה אמא שלי עדיין משלה את עצמה כל פעם מחדש שאם תנענע על הידיים רבע שעה, ותיקח אותי בזהירות למיטה, אז אמשיך לישון ולא אתעורר במבטי אימה ברגע שארגיש את מגע הסדינים. הסיבה מאוד פשוטה, אני פשוט לא רוצה להיות לבד. עד שיצאתי לעולם, ראיתי עצים, פרחים, את העונה החדשה של משפחת קרדשיאן והיא רוצה להחזיר אותי שוב פעם לחדר חושך? שוב פעם לא לראות כלום ולא לדבר עם אף אחד? מה, אני פולארד? לפחות בבטן היה לי את חבל הטבור וכל כמה דקות נשנשתי איזה ביסקוויט, שוקולד או המבורגר, ומה נשאר לי עכשיו? האוזן של טוביה?

החבר הכי טוב שלי מהפעוטון, זהבית, אמר לי שהוא בדרך כלל בוכה וצורח בגלל שהוא עייף מדי. קודם כל אמרתי לו שבגיל 18 הוא חייב ללכת למשרד הפנים להחליף את השם שלו, זה שההורים ההיפסטרים שלו לא הבינו שלקרוא לבנות בשמות של בנים זה אחלה אבל ההיפך לא עובד, יכול מאוד להשפיע על ההצלחה שלו עם נשים. דבר שני אמרתי לו שהוא דביל. אם הוא עייף שילך לישון. כשאני ממש עייף אני אשן במיטה, באוטו, בעגלה, או עם הפנים על הגביע קוטג' באמצע ארוחת ערב. העניין הוא שאני לא רוצה לישון, יש כל כך הרבה דברים חדשים, מגניבים ונוצצים שאפשר לראות, לגעת ולהכניס לפה שמי רוצה לישון עכשיו? כמו למשל המחזיק מפתחות של אבא שלי. אווו!!! המחזיק מפתחות של אבאאא!

הכי גרוע זה כשהוא מנסה להיות יצירתי. כמו הפעם ההיא שהוא סוף סוף הבין שדחיפת מוצץ כבר לא מרגיעה אותי אז הוא פנה לעזרת המובייל. כן, ברור, הילד צריך לישון אז הדבר הכי הגיוני זה לשים לו רעש באוזניים. אולי פעם הבאה שייקח אותי למסיבת טראנס ויכניס את הראש שלי לאחד הרמקולים, בטוח ששם אצליח להירדם. ואם לא הסתפקנו במוזיקה המעצבנת אז לפעמים הוא מגדיל ראש ושם לי צלילי יערות ורשרוש עלים של עצים. ברור לכם שרק מבוגרים יכלו לחשוב שהצלילים האלה באמת מרגיעים תינוקות –  אולי אתכם ירגיעו צלילים של עצים, עלים וינשופים, אבל אנחנו תינוקות. ואנחנו נמצאים לבד, בחדר חשוך, בתוך מיטה עם סורגים, וכל מה שאנחנו שומעים כרגע זה יללות של זאבים בתוך יער מפחיד שתיכף הולכים לטרוף אותנו. ואם הצלילים של העצים והעלים לא מספיקים, אז לפתע הצליל משתנה ומתחילים לשמוע קולות של נהרות ופכפוך מים. הצליל הזה אפילו עוד יותר גרוע, כי באותו הרגע אנחנו כבר מרגישים ששמו אותנו בתוך סיר מרק, הדליקו את האש, ומתחילים לבשל אותנו! אתם רוצים לאכול אותי לארוחת ערב? אתם רוצים לשים אותי באריזה מצופה בניילון ולמכור בסופרמרקט? אתם נורמלים?! גם ככה עדיין לא נרגעתי מהשמועה ששמן תינוקות מכינים מתינוקות.

הורים יקרים, אני מפחד לישון לבד. אבל אל תדאגו, כשאני אגיע לגיל 18 אני מבטיח שאפרד מכם בבקו"ם ואלך לבדי לצבא. אבל עכשיו, בגיל שנה? החלב עוד לא ירד לי מהשפתיים. תרתי משמע. אני מבין שאתם לא רוצים שאשן איתכם במיטה כי אתם רוצים להביא עוד ילדים, בסדר, אבל לפני שאתם לוקחים אותי לישון, אולי תשחקו איתי קצת? תרגיעו אותי? איזה שיר קטן או מסאז'? מה גבר צריך בבית הזה? תנו לי לינוק כמו שצריך ואולי אפילו להירדם קצת על הציצי, אתם יודעים איזו כרית נעימה זו? מה, אתם לא מאמינים לי? אתם יכולים לשאול את אבא שלי, זה מרגיע גם אותו.

צילום:futurestreet, ברשיון CC.