הפרדה בבית יולדות

בבית יולדות ובחדרי אשפוז לאחר הלידה,אפשר להיתקל בכל סוגי היולדות. אנחנו יכולים לחבב אותה, אנחנו יכולים לא לסבול אותה, אבל בסופו של דבר היא עוד אישה, אחרי לידה, ומאחורי וילון

בבית יולדות ובחדרי אשפוז לאחר הלידה,
אפשר להיתקל בכל סוגי היולדות שמתאוששות בחדרן מאחורי הוילון.

יש את זאת שבאים אליה חמולה של משפחה ואורחים,
ותמיד הדוד שלה מיבנה יפספס את שעות הביקור אבל עדיין יצליח להיכנס כי המאבטח היה איתו בצבא.
יש את זאת שכמעט לא מרגישים,
ויש את זאת שכועסת על בעלה שהוא מתעכב, מאחר, מפיל דברים ובאופן כללי נושם.
יש את זאת שבעלה שכח לשים לה חריף בלאפה,
וזאת שירדה על מגש סושי כי במשך כל ההריון אסור,
וזאת שעושה הרבה רעש עם השקיות עד שבא לך להכניס את הראש לתוך אחת,
וזאת שמחליטה על ביות מלא והתינוק לא מפסיק לצרוח,
וזאת שרוצה שמישהו אחר יטפל בתינוק עד שהיא משתחררת הביתה – כי עכשיו היא בחופשה!
וזאת שקוראת ליועצת הנקה, יועצת שינה, יועצת השקעות ויועצת לימודים וכל זה בערב הראשון שלאחר הלידה.
ויש גם את זאת שלא יודעת איזה שם לבחור לתינוקת,
ואת זאת שמתווכחת עם בעלה ש-ברכה זה לא שם מודרני ולא משנה לה כמה סבא ברוך היה הגנן הכי מפורסם בפרדס חנה.
וכמובן שיש את זאת שתמיד בא לה שוקולד בשתיים לפנות בוקר,
וזאת שאוכלת ביסלי וכל ביס נשמע כאילו עץ נפל ביער,
וזאת שאוכלת בפה פתוח עד שאתה מתפלל שהיא תבלע זבוב,
ואת זאת שלא מוכנה לשלוח את בעלה הביתה גם אחרי כיבוי אורות,
וזאת שחושבת שאם היא לוחשת אז היא לא מעירה אף אחד,
וזאת שחושבת שהיא לא נוחרת.
ולבסוף גם יש את זאת שמדברת בקול רם בטלפון וכולם שומעים את השיחה,
וכמה קשה היתה לה הלידה,
ובסוף היא כן הסכימה לקחת אפידורל,
ואיזה מזל שלדוד שמחה מעפולה כבר אין הרניה.

מה שבטוח זה שמאחורי הוילון זו יכולה להיות כל אחת,
יהודייה, ערביה, נוצריה, צ'רקסית או סתם רחלי מרעננה.
אנחנו יכולים לחבב אותה,
אנחנו יכולים לא לסבול אותה,
אבל בסופו של דבר היא עוד אישה, אחרי לידה, ומאחורי וילון.

ומי שרוצה הפרדה, ומפריע לו לשמוע ערבית מאחורי הפרגוד,
אז שיזכור שהרבה מאיתנו צאצאים של טוניס, לוב, מרוקו, עירק ומה לא,
ורוב הסיכויים שכשסבתא שלנו מגיעה לבקר בבית יולדות היא לא אומרת מזל טוב –
היא קודם כל פוצחת ב-קולולו.