עשר בלילה:
לוחש ״פסס.. את יכולה להעביר את המלח?״ – התינוק מתעורר בצרחות.
7 בבוקר:
צועק ״תרתיחי מים!״ ותוך כדי התזמורת הקיבוצית עושה חזרות בסלון – התינוק מסתובב לצד השני וממשיך לנחור.
להסתכל לו בעיניים,
לחייך אליו,
לעשות לו קולות,
לשיר לו,
ולהמשיך לאהוב אותו גם כשהוא משתין לך לתוך הפה.
יום ראשון.
בגיל 25: איזה בעסה… צריך ללכת לעבודה.
בגיל 35: סוף כל סוף בעבודה!!! אפשר לנוח! לנשום קצת אויר!
*הולך לנמנם בשירותים*
אתה יודע שזה הולך להיות בוקר מעניין כשאתה מנסה לפתוח את הדלת של המשפחתון עם השלט של האוטו.
היא: מאמי, הילדה שיחקה בברזייה בגינה והיא כולה נוטפת מים ואין לי בגדים להחלפה, מה נעשה?!!?
אני: מה הבעיה, שימי אותה באורז….
#לא_צחקה
הגיון של ילדים #72:
לא משנה כמה מתקני שעשועים משוכללים ישימו בגינה, בסוף תמיד הילדים ישחקו ויתקעו בברזייה!
*הקטנה ניגשת אליי בבוקר ומפהקת*
– אבא פיהקתי!
– ו..?
– תגיד לי משהו!
– אבל לא אומרים כלום על פיהוק…
– נו אבא! תגיד משהו!
– לבריאות?
– לא! משהו אחר!!
– אממממ… אז מה?! עייפה?! חגגת כל הלילה???!